ככל שעילת הפיטורים חמורה יותר (האשמה בגניבה, למשל), כך מתחדדת עוד יותר חובת השימוע, על מנת לתת לעובד את דינו טרם ייחרץ דינו.
ייצוג בשימוע
בעידן המודרני, חשיבות השמירה על זכויות העובד מקבלת מקום של כבוד בבית הדין לעבודה. פיטורי עובד הם אחד האספקטים היותר מועדים לפורענות והמורכבים בכלל תהליך ההעסקה, היות ולרוב הוא כולל גם תגובה רגשית של העובד נוכח הסיטואציה של איבוד מטה לחמו, והדבר עלול להוות לעיתים טריגר להגשת תביעות נרחבות כנגד המעסיק רק בשל טעות כלשהי בהליך השימוע עצמו, אשר גרמה לעובד מפח נפש ורצון לצאת למסע נקמה כנגד המעסיק. לכן, חשוב שכל מעסיק יידע וייערך מראש לרגע זה, ויבין מראש מהן זכויותיו ומהן חובותיו עת עולים על הפרק פיטורים של עובד.
ליצירת קשרככל שעילת הפיטורים חמורה יותר (האשמה בגניבה, למשל), כך מתחדדת עוד יותר חובת השימוע, על מנת לתת לעובד את דינו טרם ייחרץ דינו.
מי שינסה לחפש את הליך השימוע בחוק – צפוי להתאכזב. שכן, בניגוד לסברה הכללית הרווחת, בפועל אין מדובר בהוראת חוק בדיני עבודה, או השאובה מדין אחר, אלא המדובר ברכיב שהגו אותו פסקי דין של בית הדין לעבודה, והוא אומץ למעמד גבוה ורוחבי. כך, שחובת המעסיק לערוך שימוע לפני פיטורי עובד הינה יציר הפסיקה ולא החוק. מסיבה זו בדיוק, קיימת גם עמימות בקרב ציבור המעסיקים מהי הדרך הנכונה לערוך את השימוע וכיצד.
בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.
• השימוע הינו הליך טרום פיטורים, במהלכו על המעסיק לפרט בפני העובד את השיקולים בגינם העובד מוזמן לשימוע, וזאת יש לעשות בכתב, במסגרת "מכתב זימון לשימוע". במכתב זה, מעבר לעילות בגינן נשקלים הפיטורים, ומוטב תוך תמיכתם
בפירוט ודוגמאות, יינקבו גם המיקום, היום והשעה בהם צפוי להיערך השימוע. את המכתב יש למסור לעובד זמן מה לפני השימוע על מנת לאפשר לו להיערך בהתאם, ונהוג לעשות זאת לפחות 24 שעות קודם למועד.
• על עילות השימוע להיות חוקיות (כך למשל טענה של מעסיק שאינו מעוניין בהמשך העסקת עובדת היות והיא שמנה, פחות נשא חן בעיני בית הדין…).
• בשימוע עצמו על המעסיק לאפשר לעובד את ההזדמנות הכנה להתייחס לשיקולים בגינם נשקלים הפיטורים, לפרט, ולהציג כל דבר ועניין הרלוונטי לכך, להיות קשוב לכך ולנהל את השימוע "בלב פתוח ובנפש חפצה". שכן, כשמו כן הוא – חשיבות
השימוע הינה לשמוע את העובד.
• בשימוע רשאי העובד להיות מיוצג מטעמו (ואז כדאי שגם המעסיק יעמיד ייצוג מתאים כמובן).
• את השימוע יש לתעד – לרוב די בעריכת פרוטוקול שימוע כתוב בזמן אמת כדי לענות על דרישה זו, אם כי בהחלט גם ניתן להקליט את הישיבה.
• ככל שישנה אופציה להימנע מהפיטורים ולהמירם באמצעים דרסטיים פחות, מצופה מהמעסיק לעשות כן (למשל – אם ניתן להקטין את המשרה במקום פיטורים).
• לאחר השימוע על המעסיק לחשוב על דברי העובד שהועלו בשימוע, ולשקול את החלטתו בעניין בהתאם לכך. מטעם זה, בכל מקרה, אין לפטר את העובד בתום השימוע עצמו, אלא מקובל להמתין לפחות 24 שעות של מחשבה, שקילה וקבלת
החלטות מתאימות קודם להחלטה בדבר הפיטורים.
• כאשר מדובר בעובד/ת בטיפולי פוריות, בהריון, או לאחר לידה – במקרה זה הפיטורים טעונים קבלת היתר מקדים מהממונה על חוק עבודת נשים (מעין משפט זוטא), ולכן מוטב לפנות לייעוץ משפטי מתאים טרם נקיטת פעולה כלשהי (ניתן לקרוא לעומק
על מצב זה כאן).
• עובד המצוי בימי המחלה הצבורים שלו – היות והפיטורים לא יכולים להיכנס לתוקף בתוך תקופה בה עובד נמצא בימי המחלה הצבורים שלו (אשר יכולים להיות לכל היותר 90 ימים להוציא חריגים), יש לשקול איך ומתי לנהל את השימוע באופן חוקי.
• עובד אשר הודיע על יציאה למילואים או יצא לשירות מילואים העולה על יומיים – אין לפטרו בתוך תקופת המילואים וגם לא במשך 30 ימים לאחר מכן.
• עובדת אשר התלוננה על הטרדה מינית בעבודה – ראשית יש לברר עד תום את תלונתה ולנהוג משנה זהירות בהליך פיטוריה, אם וככל שהם נשקלים גם שלא בקשר למקרה.
כמובן שכל אחת מעילות אלה (הורות על גווניה, מחלה, מוגבלויות שונות, הטרדה מינית, יציאה למילואים וכדומה, הן כשעלצמן עילות פסולות לשקילת פיטורים מעצם היותן.
הפרת חובות השימוע ופיטורים פסולים עלולים להביא להשלכות משפטיות וחיוב בפיצויים לעובד שזכויותיו הופרו. משכך, נכון יהיה טרם ביצוע פעולות שאינן הפיכות אלה, להיות מלווים בייעוץ של עורך דין שזהו תחום התמחותו הספציפי, כמשרדנו.
משרדנו מייצג הן עובדים והן מעסיקים במסגרת הליכי שימוע (ובכלל), ומשכך יש לנו את הידע משני צידי המתרס של ההליך, אשר מסייע מאוד בבניית האסטרטגיה המתאימה.