call icon התקשרו אלינו
ייפוי כוח מתמשך

פיצויי פיטורין

פיצויי פיטורים

עובד אשר השלים שנת עבודה מלאה אצל אותו מעסיק ופוטר, או במקרים המתאימים התפטר בדין מפוטר, יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בגובה שכר חודש אחד לכל שנת עבודה. את תשלום הפיצויים חובה על המעסיק לשלם תוך 15 ימים מיום סיום יחסי עובד-מעביד.

ליצירת קשר
למה זה חשוב?
בתחום דיני עבודה נקבעו תקופות התיישנות מיוחדות, אשר לרוב קצרות יותר מתקופת ההתיישנות הרגילה, שהיא בת 7 שנים, ויש רכיבים שתקופת ההתיישנות שלהם משתנה אם העובד עדיין עובד, או שעבודתו כבר הסתיימה. לכן, כדי לדעת לפעול נכון לדרישת הזכויות, גם במועד הדרישה וגם בסכום, וחשוב להיוועץ בעורך דין דיני עבודה לגבי תקופת ההתיישנות המיוחדות בתחום העבודה, המשתנה בכל מקרה ומקרה.
עוד חשוב לציין בהקשר זה, כי במקרה של אי תשלום זכויות היסוד בדיני עבודה, יכולה לקום זכאות להתפטרות בדין מפוטר. כלומר – להתפטר ושזה ייחשב כמו פיטורים, גם בכל הנוגע לפיצויי פיטורים. במקרים האלה חשוב לפעול מראש ולפני ההתפטרות, כפי שקבעה הפסיקה בעניין.
ביטול צוואה
ביטול צוואה
האם יש חובת תשלום פיצויי פיטורים גם למי שמתפטר?

בעבר עלתה הצעת חוק לפיה גם מי שעבד למעלה משלוש שנים והתפטר, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מלאים. הצעת חוק זו לא עברה הסדר חקיקה בשל לובי מעסיקים חזק, ונותרה בגדר חלום רחוק של עובדים רבים. יחד עם זאת, במרבית המקרים לעובד המתפטר יכולה לקום זכאות לקבלת כספי רכיב הפיצויים שבקרן הפנסיה שהופרשו לפי המינימום הקבוע בצו ההרחבה, ללא חובת השלמה על ידי המעסיק, ובחלק מהמקרים גם זה משהו…
כמובן שבכל מקרה של התפטרות, יש לבדוק ראשית האם מדובר בהתפטרות בדין מפוטר, שאז ייתכן וניתן יהיה לדרוש את פיצויי הפיטורים במלואם.

מקרים מיוחדים בהם תקום זכאות לפיצויי פיטורים:

• פיטורים “חשודים”- פיטורים בסמוך לשנת העבודה הראשונה, ייראו אותם, אם לא הוכח אחרת, כפיטורים אשר נעשו מתוך כוונה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.
• עובד שנפטר- ישולמו פיצויי הפיטורים לשאריו, כאילו פוטר.
• מעסיק שנפטר / פשט רגל, או חברה שהתפרקה- ישולמו פיצויי פיטורים.
• סיום חוזה לתקופה קצובה- באם הגיע חוזה לתקופה קצובה אל סיומו, והמעסיק לא חידש את החוזה עם העובד, רואים בכך פיטורים אלא אם הציע המעסיק לחדש את החוזה וזאת לפחות 3 חודשים בטרם מועד
סיום החוזה המקורי.
• במקרים חריגים בהם לא ניתן לחדש את החוזה (כגון: משרת התמחות במשפטים אשר מטבעה אינה ניתנת להמשך), לא יראו בכך פיטורים.
• מכח חוזה \ נוהג \ הבטחה – במקרים מיוחדים אלה, נראה כי תקום גם כן זכאות לפיצויי פיטורים.

ליצירת קשר
פסילת צוואה
בונוסים ועמלות – האם הם חלק מפיצויי הפיטורים?

זכויות העובדים בדיני עבודה:
עובדים רבים זוכים לקבל שכר עבודה המורכב משכר יסוד ועליו רכיבים שונים המהווים תוספת לשכר היסוד. אולם, בבואנו לחשב פיצויי פיטורים של עובד המועסק באופן שכזה, נגלה כי ישנם רכיבי שכר אשר אינם נכנסים בגדר שכר היסוד, ולפיכך אינם באים בחשבון לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
על פי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ”ד 1964, הרכיבים שיובאו בחשבון שכר עבודה לענין פיצויי פיטורים הינם:
“שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית”.
עפ”י התקנה, פרט לרכיבים אלה, אין להביא כל תוספת אחרת בחישוב פיצויי הפיטורים.
תקנה נוספת רלוונטית הנוגעת לחישוב העמלות בפיצויי הפיטורים, הינה תקנה 9 לתקנות האמורות, לפיה:
“היה שכר עבודתו של עובד, כולו או מקצתו, משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר האמור את השכר הממוצע של שנים-עשר החודשים שקדמו לפיטורים”.
תוספות שכר מעין אלה לובשות כינויים שונים. כאשר באים לחשב את סכום פיצויי הפיטורים המגיע לעובד אשר מקבל בנוסף לשכר עבודתו בונוסים או עמלות מסוגים שונים, יש לבחון תחילה את מהות הבונוס או העמלה. ויודגש כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולבחון אם אותה “תוספת” הינה אמיתית או פיקטיבית אשר בפועל אכן מהווה חלק משכר היסוד, ומשכך כן תבוא בחשבון בעניין חישוב פיצויי הפיטורים.
המבחן לקבוע אם הסכום המשולם כשכר עבודה מהווה תוספת שאינה חלק מהשכר המשמש לחישוב פיצויי פיטורים הוא במענה לשאלה המקדמית, האם התשלום שניתן לעובד היה מותנה בהתקיימות תנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב העובד לא מקבל את התשלום (דב”ע מב/3-44 רות גולדברג נ’ עיריית בת ים).
רק תשלום שאינו מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, הוא למעשה חלק משכר היסוד הנלקח בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים ( דב”ע נא/3-176 משה דורון נ’ הטכניון, דב”ע לד/7-3 מדינת ישראל נ’ ביטמן).
לדוגמא: מענקים בסכומים קבועים, שמשמעותם “עמלות” המתווספות לשכר, הוכרו במסגרת הסכום הקובע לחישוב פיצויי פיטורים (דב”ע נג/3-85 רגב רוני נ’ חברת טלקום בע”מ), כך גם תשלום קבוע שניתן לעובד על עצם נוכחותו בעבודה בלא כל תנאי נחשב כשכר רגיל (דב”ע נה/3-216 אמגט פלסטיק בע”מ נ’ מוחמד עבדל רחמן חליל). במקרים אלו יחושבו פיצויי הפיטורים על פי שכר הבסיס + ממוצע העמלות ב 12 חודשי העבודה האחרונים.
לעומת זאת, “תוספת משמרות” המותנית בעבודה במשמרת שנייה איננה תשלום קבוע ולכן לא מובאת בחישוב פיצויי הפיטורים (דב”ע נג/3-84 מד”א לישראל נ’ אורי שטרן).
מכל אלו אנו למדים כי מדובר בבחינה מהותית של התשלום ולא השם הוא שקובע אם תוספת השכר מהווה חלק משכר היסוד לעניין פיצויי פיטורים. (ע”ע 300434/97 החברה למפעל חינוך ותרבות ב”ש נ’ נינה טופר, ע”ב (ת”א)3390/03 מיכאל סלע נ’ אוויס בע”מ).
כלומר, אם המעביד מכנה מרכיב שכר “עמלה” או “בונוס”, אך הלכה למעשה מדובר בחלק משכר היסוד, אזי ייכלל אותו מרכיב בשכר היסוד לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
כאשר תשלום העמלה או הבונוס לא חייב את העובד לפעול באופן שונה מכפי שפעל לפני או ללא התשלום ולא ציפו מהעובד לעשות דבר בעקבות התשלום הרי שרואים בתשלום זה כחלק משכר היסוד לעניין חישוב פיצויי הפיטורים.
מנגד, תשלום אשר משולם לצורך עידוד פעולה מסוימת של העובד התלויה בהתנהגותו לא יובא בחשבון בעת חישוב פיצויי הפיטורים. כך למשל, תשלום לעידוד העדר היעדרויות מעבודה לא יילקח בחשבון בעת חישוב פיצויי הפיטורים.
גם אם המעביד הגדיר רכיב שכר מסוים כתמריץ או כפרמיה או כעמלה והעובד היה מודע להגדרה זו, אין הדבר מונע מהעובד לטעון כי הסכומים ששולמו לו היו בסכום יציב ושולמו בקביעות ועל כן יש לראות בהם חלק משכר היסוד לעניין חישוב פיצויי הפיטורים. על העובד לשכנע את בית הדין לעבודה כי התשלומים הללו אכן מהווים חלק משכר העבודה שלו לעניין חישוב פיצויי פיטורים.
כבר נקבע בפסיקה כי שווי שימוש ברכב, אחזקת טלפון, משכורת 13, שעות נוספות, שעות שבת, דמי הבראה ונסיעות אינם רכיבים אשר יש להביאם בחשבון במסגרת חישוב פיצויי הפיטורים. אולם, שוב אחזור ואדגיש כי באם יעלה בידי העובד להוכיח כי תשלום מסויים אינו אלא פיקציה, ובפועל הדבר נעשה על מנת להפחית את רכיב שכר היסוד של העובד, הרי שתובא אותה תוספת בחישוב פיצויי הפיטורים (למשל, במקרה בו תשלום העולה פי ארבעה על תשלום דמי ההבראה על פי חוק, ניתן לראותו בו פיקציה, הנעשית מתוך מטרה להקטין את שכר היסוד בלבד).
בשל מורכבות העניין וההגדרות, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני בכדי לבדוק לגופו של עניין אם רכיב השכר אכן נכנס לגדר שכר היסוד, הואיל וייתכן כי רכיב השכר הוצג בפני העובד כתוספת, אולם הלכה למעשה הוא מהווה חלק משכר היסוד אשר בא בחישוב פיצויי הפיטורים. בסופו של יום, הבדל קטן זה בהגדרה עשוי להתבטא בהפרשים גדולים בסכומי פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד.

ליצירת קשר
שלילת פיצויי פיטורים

הזכות לפיצויי פיטורים הינה זכות יסוד של העובד. החוק ופסיקת בתי הדין לעבודה מתייחסים לזכות זו כזכות ראשונה במעלה של העובד בסיום יחסי העבודה עם מעסיקו.
אולם, ישנם מצבים בהם מחליט המעסיק על דעת עצמו כי אינו מחוייב לשלם לעובדו פיצויי פיטורים, למרות שפוטר על ידו. דוגמאות למקרים אלו קיימות כאשר המעסיק טוען כי העובד נהג לגנוב ממנו כספים, למעול באמונו, כאשר העובד נהג באלימות במקום העבודה או כלפי עובדים אחרים ואף כלפי מעסיקו ועוד. במקרים אלו, לרוב הפיטורים נעשים לאלתר, כפיטורים מיידים, אף ללא מתן תקופת ההודעה המוקדמת על פי חוק.
ואולם הפיטורים לחוד והזכות לפיצויי פיטורים לחוד- לרוב נוטה בית הדין לסבור כי באקט הפיטורים עצמו נענש העובד דיו, ואין זה נכון לשלול ממנו את פיצויי פיטוריו. כלומר, אמנם מעסיק רשאי לפטר עובד שלטענת מעסיקו מעל באמונו או ביצע עבירה אחרת במקום העבודה אך אין המעסיק רשאי לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורים בגין כך.
חוק פיצויי פיטורים, התשכ”ג – 1963 קובע, בסעיפים 16 ו- 17, את התנאים בהם תתאפשר שלילת פיצויי פיטורים או הפחתתם. עקרונית, בית הדין לעבודה (ולא המעסיק) הוא שייקבע האם יש הצדקה לשלילת או הפחתת פיצויי פיטוריו של עובד, תוך בחינת הנסיבות הספציפיות של המקרה.
חשוב לדעת כי כאשר חל על מערכת היחסים שבין העובד למעביד הסכם קיבוצי (מסויים או ענפי) ובו נקבעו הנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים (באופן מלא או חלקי), והנסיבות הרלוונטיות מתקיימות (למשל: עבירת משמעת חמורה), אז קמה למעסיק הסמכות לפעול על פי הוראות ההסכם הקיבוצי ולשלול מהעובד את פיצויי פיטוריו. אולם, יש לזכור כי המכריע הסופי בעניין זה הוא בית הדין, אשר יכול לקבוע כי לא התקיימו הנסיבות המתאימות לשלילת פיצויי הפיטורים, למרות החלטת המעסיק.
במדינת ישראל ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים הינו “הסכם קיבוצי כללי – תקנון העבודה” מיום 19.9.1962 (שתוקן ביום 18.6.1978) שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית (להלן: “התקנון”). בתקנון זה מפורטות, בין היתר, עבירות המשמעת שאם עובד עובר אותן הוא צפוי בגינן לעונש הקבוע אף הוא בתקנון.
סעיף 53 לתקנון מונה את עבירות המשמעת החמורות ביותר בהן גניבה, מסירת סודות המעביד, הפרת משמעת חמורה ועבירה פלילית חמורה, כאשר העונש המרבי עליהן הוא פיטורים מיידיים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים ובין עונשי הביניים הקיימים רשאי המעביד לפטר את העובד ולשלול חלקית את פיצויי הפיטורים להם הוא זכאי.
מבחינה עקרונית, לשלילת פיצויי הפיטורים שתי מטרות, האחת, להעניש את העובד בגין עבירת משמעת חמורה שביצע והשנייה להוות מסר מרתיע לכלל העובדים מפני ביצוע מעשים דומים. “בשלילת פיצויי הפיטורים, מעביר המעביד לעובדי המפעל מסר מרתיע, תוך מתן ביטוי הולם להסתייגותו “מהתנהלותו הפסולה של העובד” (עע 60/06 תמר מייזר (בבליוביץ) – צ’ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע”מ, 30.10.06).
יחד עם זאת, פיצויי פיטורים יישללו מהעובד המפוטר רק במקרים קיצוניים וחריגים. ברוב המכריע של המקרים בית הדין לעבודה לא שולל פיצויי פיטורים מעובד, גם אם הנסיבות מצדיקות זאת. הגישה הרווחת בבתי הדין הינה שהפיטורים לכשעצמם מהווים עונש חמור בפני עצמם.
על המעביד המבקש לשלול פיצויי פיטורים מוטל נטל הוכחה כבד שהעובד ביצע עבירות משמעת חמורות. בית הדין הוא שייקבע אם עבירות המשמעת הן חמורות עד כדי שיש לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורים. גם אם בית הדין ישתכנע שהעובד אכן ביצע עבירות משמעת, לרוב אין הוא שולל לחלוטין את פיצויי הפיטורים, אלא מפחית משיעורם בלבד.

ליצירת קשר
הלקוחות שלנו ממליצים עלינו
המלצה על ליאת שטיין ד"ר עו"ד
התקשורת מספרת עלינו
עו"ד ליאת שטיין - מומחית לדיני עבודה- זכויות עובדים בחגים
עו"ד ד"ר ליאת שטיין בתוכנית "חשבון פתוח" בערוץ 14
בעניין התביעה הייצוגית בה הינה מייצגת נגד תמי 4
עו"ד ליאת שטיין הופעה בחדשות כאן 11בפרקליטי העם בעניין תביעות ייצוגיות
לכל המדיה
יצירת קשר