שעות נוספות

בעבר – החוק הטיל חובה על המעסיק לנהל פנקס מסודר בעניין זה. סעיף 25א לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי קיימת על כל מעביד חובה לנהל פנקס בדבר שעות עבודתו של העובד וכן לשמור את הפנקס במקום עבודתו של העובד. אולם, למרבה הצער לצד חובה זו לא היה כל סעד אפקטיבי, וכך מעסיק אשר הפר חובה זו לא היה צפוי לכל עונש או סנקציה, ואף העובדה כי לא קיים פנקס כנדרש לא בהכרח הפכה את נטל ההוכחה והמעסיק לא היה זה שצריך להוכיח שהעובד לא עבד שעות נוספות, אלא עדיין היה על העובד להוכיח כי אכן עבד שעות נוספות.
מצב זה השתנה לאור תיקון 24 לחוק הגנת השכר, שקבע את הסנקציה לאי מעקב זה – בדמות הפיכת נטל ההוכחה, אשר הסדיר מחדש את חובת המעסיק לנהל רישום מסודר בעניין זה.
כמו כן, על מנת לחזק את מעמד הרישום ועל מנת להקל על עובדים להוכיח את תביעתם, נקבעה החזקה הבאה:
בתביעה אזרחית לתשלום שעות נוספות, יועבר על המעביד הנטל להוכיח את שעות העבודה שעבד העובד אם לא ניהל רישומי שעות כדין – עד 15 שעות שבועיות או עד שישים שעות חודשיות.
אופן ההוכחה של שעות נוספות
הפסיקה קבעה כי עובד המעוניין לתבוע את מעבידו בגין אי תשלום שעות נוספות צריך לפרט את תביעתו ולהוכיח לא רק את העובדה כי עבד שעות נוספות במסגרת עבודתו, אלא אף את מספר השעות המדויק אותן עבד. רק במקרים אלו בית הדין יפסוק לו את השכר המגיע לו בגין שעות אלה.
על כן, הדרך הטובה ביותר להוכיח עבודה בשעות נוספות הינה על פי כרטיס נוכחות. גם אם אין תיעוד כרטיס הנוכחות אינו בידיכם, ניתן לדרוש את הצגתו בבית הדין.
במידה ולא העברתם כרטיס נוכחות, ניתן להיעזר ברישום ותיעוד של שעות העבודה באופן ידני על ידכם (אף אם מדובר בתיעוד ביומנכם האישי), כמו כן ניתן להסתייע בלוח משמרות, ואף באם מדובר בעניין קבוע ממנו ניתן להסיק לגבי השעות הנוספות, ניתן להישען על כך (לדוגמא: עובד שנדרש לעבוד באופן קבוע בימי שבת, 5 שעות כל פעם, לא ייאלץ בהכרח להוכיח כל שעה ושעה, אלא די לו שיוכיח כי היה מדובר באופן קבוע בעבודה בימים ושעות אלו).
כמובן כי לאור תיקון 24, הרי שעד 15 שעות שבועיות, ו 60 שעות חודשיות הנטל הוא על המעסיק, אולם בפועל, בפרקטיקה, עדיין דורשים בתי הדין ראשית ראיה
התיישנות
תביעה בגין שעות נוספות מתיישנת לאחר 7 שנים.
היתר מהמעסיק לעבוד בשעות נוספות
חשוב לציין כי על מנת שעובד יהיה זכאי לקבלת תשלום בגין שעות נוספות עליו לקבל היתר מפורש מן המעסיק לעבודה בשעות אלה, ואם לא קיבל היתר כזה או לחילופין פעל בניגוד לאיסור של מעסיקו לעבוד שעות נוספות הרי שלא יהיה זכאי לכל תשלום בעבורם אף אם עבד בפועל שעות אלה.
לאור כל האמור לעיל, ברור שדרישה לשלם שעות נוספות אינה פשוטה לניהול לבד, על כן מומלץ לפנות לעו”ד המתמצא בתחום לצורך ייצוג נאות.