נזקי גוף

תביעה לנזק גופני מתעוררת כאשר אדם סובל מנזק או אובדן, עקב רשלנות, התנהגות פסולה או אשמה משפטית של אדם או ישות אחרים, או כאשר הם מכוסים על ידי ביטוח כלשהו, גם אם הנזק עצמי (כמו למשל במקרה של תאונה בה הנהג הפוגע נפגע אף הוא – הוא עדיין זכאי לפיצוי מלא מהחברה המבטחת). כנפגעים מאירוע כזה, חשוב להבין את זכויותיכם, את סוגי הפיצויים שאתם עשויים להיות זכאים להם ואת הצעדים שתוכלו לנקוט כדי לשמור ולהגן על זכויות אלה.

הדבר הראשון שכדאי לדעת הוא שתביעת נזקי גוף עוסקת בנזקים פיזיים ונפשיים כאחד. פציעות שנגרמו בתאונת דרכים, רשלנות רפואית, תאונות עבודה, החלקות ונפילות ואף נזק מכוון יכולות להקים זכאות לפיצוי. בנוסף, אם הנפגע סובל ממצוקה נפשית או מנזק נפשי אחר, גם ללא נזק גופני כלשהו, הוא יכול לתבוע פיצויים גם בגין פגיעות לא מוחשיות אלה.

כאשר מדובר בקביעת הפיצוי המתאים בגין נזקי גוף, חשוב לקחת בחשבון את הגורמים השונים כגון חומרת הפגיעות (למשל – האם נקבעו נכות, אובדן כושר עבודה וכדומה), ההשפעה על חייו של האדם גם לעתיד, הפסדי שכר וכל ההוצאות הרפואיות שנגרמו. היבט משמעותי של תביעות נזקי גוף הוא מושג הנזקים. בדרך כלל ישנם שני סוגים של נזקים: פיצויי ועונשי. פיצויים נועדו לפצות את הנפגע על הפסדיו, ואילו פיצויים עונשיים משמשים כדרך להעניש עוולות ולהרתיע מפני התנהגות דומה בעתיד. חלק מהפיצויים האופייניים כוללים הוצאות רפואיות, אובדן שכר וכאב וסבל, בעוד שפיצויים עונשיים חלים על מקרים של רשלנות חמורה או כוונת זדון.

יתר על כן, תביעות נזקי גוף עוקבות אחר תקופת התיישנות ספציפית, שהיא מסגרת הזמן שבה על אדם ליזום הליכים משפטיים כדי לתבוע פיצויים על נזקיו. בישראל, תקופת ההתיישנות בתביעות נזקי גוף היא בדרך כלל שבע שנים מיום האירוע, אך נסיבות מסוימות עשויות להאריך או לקצר פרק זמן זה. לדוגמה, אם הנפגע הוא קטין, תקופת ההתיישנות תחל להימנות רק עם הגיעו לגיל 18. אם לא תגיש את תביעתך בתוך תקופה זו, אתה עלול לאבד את זכותך לפיצוי כלשהו.

בסעיפים הבאים ייבחנו התנאים המפורטים של ביטוח נזקי גוף וננחה כיצד מגישים תביעת פיצויים. כמו כן, נבחן דרכים לסיים תביעת נזקי גוף באמצעות הסדר פשרה, אשר יכול להיות שיטה יעילה לפתרון תביעות אלו. באופן כללי, הבנת זכויותיך בתביעת נזקי גוף היא צעד מכריע בהשגת הפיצוי והצדק המגיעים לך בגין הפציעות והסבל שלך.