call icon התקשרו אלינו
ייפוי כוח מתמשך

ייצוגיות צרכניות

תביעה ייצוגית צרכנית

קופחתם? נגבה מכם כסף בניגוד לחוק או להסכם? הפרסום על המוצר שקניתם מטעה? אם מדובר במדיניות ותופעה, שמשותפת לכם ולאחרים, הרי שייתכן ויש לכם עילת תביעה טובה לתובענה ייצוגית.

ליצירת קשר
מהי תביעה יצוגית?
תביעות ייצוגיות הן כלי חדש יחסית וחשוב העומד בידי “האזרח הקטן” כנגד חברות, ארגונים ואפילו רשויות המדינה, בעבור כל אותם מקרים בהם החברות, הארגונים והרשויות פועלים באופן הגורם נזק לאזרח, גם אם נזק קטן יחסית.
הכלי של תובענה יצוגית נועד לאזן את אי שיויון הכוחות המובנה, המתבטא בכך שבידי החברות הגדולות עומדים משאבים רבים מאלה העומדים לרשות האזרח, כמו גם ייעוץ משפטי זמין ועוד, שעה שבידי האזרח הקטן עלות התביעה כלשהי האישית שלו עלולה להיות לא משתלמת או אף מאיימת. תובענות ייצוגיות הן כלי יקר ערך המשרת אינטרס ציבורי חשוב, ולפיכך נקבע בחוק גמול כספי מיוחד לתובעים המגישים תביעות ייצוגיות.
ביטול צוואה
ביטול צוואה
איך מגישים תביעה ייצוגית?

ראשית – פונים לעורך דין אשר תחום התמחותו הינו הגשת תביעות ייצוגיות, ועדיף בעל ניסיון בתחום. היתרון הוא כי אין התובע צריך לשלם שכר טרחה מכיסו, שכן לפי החוק, בית המשפט יקבע את שכר טרחת עורך הדין בסיום ההליך, אשר ישולם על ידי הנתבעת. במשרדנו, בבואנו לבחון את עילת התביעה האפשרית, אנו פועלים כדי לבדוק את התקיימותם של התנאים המחייבים לצורך גיבוש עילת תביעה מתאימה.
כך, ראשית יש לוודא כי מתקיימת בתובע (הפונה) עילת תביעה אישית. כמו כן, יש לוודא כי לא מדובר במקרה אישי וייחודי של התובע, אלא כי מדובר בתופעה, ולאמוד את היקפה וקבוצת האנשים הנפגעים. חשוב להבין כי באם אכן השאלה משותפת לקבוצה של אנשים. יודגש, כי אין צורך לתור אחר תובעים נוספים, ודי להוכיח את קיום העילה, למעט מקרים חריגים.
לאחר וידוא שני תנאי סף אלה, חשוב לוודא כי לא הוגשה ייצוגית בעניין הספציפי עליו מדובר. זאת ניתן לבדוק גם בפנקס תובענות ייצוגיות המנוהל על ידי המדינה, ואליו חובה לדווח על כל תביעה ייצוגית שהוגשה.

ההבדל בין תובענה "רגילה" לתובענה ייצוגית
תביעה רגילה כרוכה בעלויות גבוהות. לכן, תביעה רגילה כדאית כאשר יש גם עילת תביעה מובהקת וגם כאשר היא בעלת פיצוי משמעותי. נוסף על כך, משמעות הגשת תביעה בעבור אזרח "רגיל" היא עניין יקר, וככל שמדובר בתביעה כנגד גופים עתירי משאבים כלכליים, הרי שאז ימצא עצמו האזרח עומד מול מערכת גדולה לבדו. הגופים האלה יכולים, כאמור, להיות חברות, ארגונים ואפילו המדינה (חוק תובענות ייצוגיות חל על המדינה, למעט תובענה ייצוגית הנוגעת להפעלה או אי הפעלה של סמכות פיקוח אכיפה וכו'). המשותף לאותם גופים הוא כי הם פועלים בצורה דומה מול הרבה מאוד אנשים, המהווים קבוצה. משמעות הדבר היא, כי פעולות כאלה יכולות לגרום נזק גדול לאורך זמן בגלל ריבוי המקרים. היתרון הגדול של תביעה ייצוגית הוא בעובדה כי תביעה אישית בגין נזק שנגרם לאותו אדם בודד, אשר לבדו איננו מצדיק פנייה לבית המשפט, בעיקר מההיבט של עלויות ניהול אותה תביעה, נבחן כמייצג קבוצה. כך, אם מצרפים את סך הנזק שנגרם לקבוצה, כלומר – כל אחד ואחד מאותם האנשים שנפגעו, מגיעים לכדי סכום אשר בהחלט מצדיק הגשת תביעה מרוכזת, המכונה ייצוגית.
חוק תובענות ייצוגיות מסייע לאזן בין הכוחות ולהגן על האינטרס הציבורי בהתנהלות תקינה של גופים כאלה, באמצעות המנגנון הקבוע בו ותמריצים מיוחדים לתובעים ייצוגיים, בדמות פסיקת גמול ראוי לטובתם.
אומנם, החל משנת 2018 חלה חובת תשלום אגרה בתיקי ייצוגית (למעט בתחומים מסויימים), מה שלא היה בעבר, אולם כלל שהבקשה לאישור תאושר, האגרה תשולם על ידי המשיבה.
המנגנון והתמריץ הקבועים בחוק בעניין תובענות ייצוגיות
ראשית, נבהיר כי כדי שתובענה תוגש כייצוגית, יש צורך לבקש רשות מבית המשפט להגישה. המטרה היא כי בית המשפט ייבחן אם אמנם התביעה מתאימה להיות ייצוגית: כך למשל, חשוב כי תהיה קבוצה מזוהה ומוגדרת של נפגעים. עוד חשוב, כי התביעה תוגש במקום בו יש אינטרס ציבורי כפי שתואר. כדי לעודד תובעים להגיש תביעות ייצוגיות (ובעצם לטרוח בשמם של אנשים רבים), נקבע בחוק גמול מיוחד, אשר בית המשפט רשאי להעניק לתובע ייצוגי (מעבר לפיצוי שיקבל אם יזכה בתובענה, כמו כל הקבוצה של הנפגעים), אשר יכול להגיע לכמה אלפי או עשרות אלפי שקלים, ובמקרים מסויימים אף מגיע למאות אלפי שקלים.

בנוסף, כאמור, על פי החוק, התובע לא נדרש לשלם בגין שכר הטרחה של עורך הדין המייצג, כך שהתובע לא נדרש להוציא שקל מכיסו תמורת ייצוג משפטי, ובית המשפט הוא שייקבע את שכר הטרחה של עורך הדין המייצג כאשר התשלום של שכר הטרחה יוטל על הנתבע, אם תוכר התביעה.
כך למשל, באחרונה פסק בית המשפט גמול מיוחד בסך 20,000 לתובע ייצוגי (בנוסף לשכר הטרחה שישולם על ידי הנתבעת – אחת החברות הסלולריות) – וזאת על אף שבסופו של יום הסתלק התובע מהתביעה. כל זאת, בשל האינטרס החשוב שהיה בהגשת התובענה. בהליך אחר, זכה התובע במסגרת הסכם פשרה לגמול מיוחד בסך של 150,000 ₪. התובענות הייצוגיות הן כלי שמשרת אינטרס ציבורי חשוב, ולכן טרח המחוקק כי תהיה כדאיות מיוחדת להגשתן.
באם בידך עילת תביעה טובה, תוכל לפנות למשרדנו לצורך הערכת התאמתה להליך הייצוגי והגשתה בשמך.

ליצירת קשר
פסילת צוואה
תביעות ייצוגיות לדוגמא בניהול משרדנו

במשרדנו מנוהלות תביעות ייצוגיות רבות. מובאות כאן מספר תביעות ייצוגיות לדוגמא בלבד, ויש רבות אחרות.
תביעה ייצוגית נגד פרטנר (אורנג’) – תובענה ייצוגית בתחום דואר זבל (ספאם)
המשיבה כמובן טענה כנגד כל אחת ואחת מהטענות שהועלו, ובסופו של יום, בהמלצת בית המשפט, הושגה פשרה בין הצדדים, בשווי כולל של כ 12,000,000 ₪ פיצוי לקבוצה, שכללה את כל המנויים אשר בחרו שלא לקבל ממנה דוא”ל (בחודש דצמבר 2012 מנתה קבוצה זו 600,000 מנויים). ההטבה הובאה לידיעת חברי הקבוצה במשך חודשיים רצופים, בחשבוניות הנשלחות אליהם מדי חודש. בנוסף, תרמה המשיבה תרומה בסך 300,000 ₪ לגופים פר”ח (פרויקט חונכות), לתת, והאגודה למלחמה בסרטן.
שני המבקשים (שכללו גם חברה) זכו כל אחד בגמול נאה בסך 100,000 ₪ כל אחד מהם, ובסך הכל 200,000 ₪.
קישור לפסק דין בתובענה הייצוגית כנגד פרטנר ניתן לראות כאן

תביעה ייצוגית כנגד רשת ויקטורי (א.ב.א ויקטורי) – תובענה ייצוגית צרכנית
פסק דין בתביעה ייצוגית שנוהלה בייצוג משרדנו, משרד עו”ד חן שטיין ושות’ כנגד רשת הסופרים ויקטורי בטענה להטעייה והתניות קניה שלא כדין. הצדדים הגיעו לפשרה מייד לאחר הגשת כתב התביעה, עוד טרם הגישה המשיבה כל תגובה מטעמה. הצדדים הגיעו להסדר פשרה שאושר על ידי בית המשפט. הפיצוי הכולל שהושג לציבור הינו בסכום משמעותי של 1,000,000 ₪ שבוצע בדרך של הפחתת מחיר של מוצרי יסוד לרוכשים בסניפי הרשת, בלי התניות וללא תלות במבצעים. את פסק הדין נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב.
מעבר לעו”ד שטיין בראיון לטלויזיה בעניין התביעה הייצוגית הצרכנית כנגד רשת הסופרים ויקטורי
קישור לפסק הדין בתובענה הייצוגית כנגד ויקטורי ניתן לראות כאן

תביעה ייצוגית כנגד רשת מגה ספורט (אם.ג’י.אס ספורט בע”מ) – תובענה ייצוגית צרכנית כנגד רשת חנויות מגה ספורט
המדובר בתביעה ייצוגית שהוגשה בייצוג משרדנו נגד מגה ספורט בגין טענה להטעייה צרכנית, שכן לטענת הפונה, הרשת מפרסמת פרסום מטעה בעיתונות, באתר הבית שלה ובסניפים, לפיהם הנרשם למועדון הלקוחות בסניפי הרשת, יהנה מהטבות ייחודיות ומ 100 ₪ מתנה. בפועל, המצב היה שונה לחלוטין – התברר כי ישנה עלות לרישום למועדון (69 ₪), אין מדובר במתנה, אלא הנחה, וגם זאת רק בהתניית קנייה מעל 300 ₪ ומעלה, כאשר כל התנאים הללו לא נרשמו בפרסומי החברה. בפשרה אליה הגענו במסגרת ניהול התיק בבית המשפט המחוזי, תוקנו הליקויים, הופסקו הפרסומים המפרים והוחלף מנגנון מועדון הלקוחות, ומגיש התביעה זכה לגמול נאה.

תביעה ייצוגית כנגד משטרת ישראל (המדינה) בגין מתן דו”חות שלא כדין
על פי פסק דין בתביעה ייצוגית בה ייצגנו, משיבה המשטרה לאזרחים מיליוני שקלים על דו”חות מהירות שניתנו שלא כדין.
מדובר בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד משטרת ישראל לאחר שהתברר כי נתנה דו”חות תנועה וקנסות לנהגים שלא חרגו ממגבלות המהירות המותרות, או לפחות לא כנטען, היות והמצלמה אשר הוצבה במקום (צומת מגידו, כביש 65) הנפיקה דוחו”ת ממהירות של 80 קמ”ש במקום של 90 קמ”ש. לאור האמור ובעקבות ההליך, יום לפני הדיון התקבלה החלטה לביטול הדוחו”ת ל 14,147 נהגים מאושרים שיזכו מהמשטרה לביטול ולהשבת כספים בסך כולל של 13,741,000 ₪ (כן, קראתם נכון…).
קרא כאן בהרחבה על התובענה.

ליצירת קשר

תביעה ייצוגית נגד טמפו בגין הפרת חוק הפיקדון ותקנות הפיקדון
הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נוגעת לגודל האותיות שבהן יש לסמן את החיוב בפיקדון על-גבי מכלי המשקה החייבים בו. לפי סעיף 3 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ”ט–1999 (להלן: חוק הפיקדון), על המייצר משקאות ועל המייבא משקאות חלה החובה להטביע או להדפיס על מכלים אשר חייבים בפיקדון את המילים “חייב בפיקדון” באופן נראה לעין ושאינו ניתן להסרה או למחיקה בשימוש סביר. תקנה 2 לתקנות שהותקנו מכוח החוק, תקנות הפיקדון על מכלי משקה, התשס”א–2001, הקובעת את גודלן של האותיות.
על-פי הבקשה לאישור, המשיבה לא מילאה אחר הוראות החוק והתקנות מפני שהכיתוב אשר הטביעה על-גבי פחיות המשקה XL של המשיבה שנִפחן 250 מ”ל היה קטן מזה שנקבע בדין. בהעדר ציון בולט של המילים “חייב בפיקדון 30 אג”’ לא יודע הצרכן כי ברכישת פחית משקה הוא מחויב בסכום זה, שאותו הוא זכאי לקבל בחזרה עם החזרת הפחית הריקה. המבקש טוען כי סבר שלאור מימדיה של הפחית, אשר קטנים מאלה של פחיות סטנדרטיות, אין היא מחויבת בפיקדון, היות ומהמשיבה הפרה את חובתה לציון העניין. עילות התביעה נחלקות לאלה מתחום הצרכנות ולאלה מתחום ההגנה על הסביבה, והן: הפרת איסור ההטעיה וחובת הגילוי הקבועים בחוק הגנת הצרכן, התשמ”א–1981; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; תרמית לפי סעיף 56 לפקודה; הטעיה וחוסר תום לב במשא-ומתן לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג–1973; עשיית עושר ולא במשפט ועוד. בבקשה נתבעה השבה של כספי הפיקדון שהחזרתם נמנעה מחברי הקבוצה, ופיצוי בעד עגמת הנפש שחוו והפגיעה באוטונומיה של רצונם. כן נתבעו הנזקים לסביבה שנגרמו עקב הפרת חוק הפיקדון.
במסגרת הסדר שהושג במהלך ניהול התיק, הגיעו הצדדים להסדר לפיו המשיבה תתרום משקאות שהיא מייצרת או משווקת ששוויים הכולל 400,000 ₪ לעמותות הרשומות והפועלות על-פי דין שעיסוקן בחלוקת מזון לנזקקים. כמו כן, טמפו תקפיד למלא אחר הוראות החוק והתקנות ככל שהדברים אמורים בגודל האותיות בכיתוב ובסימונו. כמובן שפסק בית המשפט גמול נאה למבקש ושכר טרחת עו”ד.
קישור לפסק הדין בייצוגית טמפו ניתן לראות כאן

תביעה ייצוגית כנגד צ’מפיון מוטורס בע”מ בגין פרסום מבחני ריסוק לרכב אשר נטען כי היה פרסום מטעה
עניינה של התובענה הינה במשיבה, צ’מפיון מוטורס, המשווקת בישראל כלי רכב מתוצרת Škoda ממנה רכשה המבקשת רכב מהדגם Yeti. בבקשה לאישור התובענה הייצוגית טענה המבקשת כי ברכישת הרכב הסתמכה על פרסום של המשיבה בעיתונות ובאתר האינטרנט שלה, אשר אף הוצג לה בסוכנות הרכב, שלפיו הרכב תוכנן כדי להשיג את הציון הגבוה ביותר במבחני ריסוק (חמישה כוכבים) ואמנם זכה לו כשעבר אותם. חודשים ספורים אחר כך שודרה בכלי התקשורת כתבה שהובילה את המבקשת להבנה כי דגם הרכב שקנתה אינו זה שעבר את המבחנים, כלומר מפרט הבטיחות של ה-Yeti המיובא לישראל פוחת מהמפרט המפורסם. ברכב שנבדק הותקנו כל תשע כריות האוויר האפשריות, ובכללן אחת שנועדה להגן על ברכי הנהג בשעת חירום. בארץ לעומת זאת מוצעים למכירה דגמים ברמות גימור עם פחות כריות אויר באופן בו לא יכולה היתה המשיבה להתהדר בתוצאת מבחני הריסוק לגבי דגמים אלה. טענת המבקשת הינה כי אין לתוצאות שקיבל הרכב במבחני הריסוק חשיבות לצרכן הישראלי, ולכן המשיבה יצרה מצג שווא. עילות התביעה העיקריות היו הטעיה והפרה של חובת הגילוי לצרכן, לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א–1981, הפרת חובות החקוקות בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ”ה–1995, בחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג–1973, ובפקודת הנזיקין [נוסח חדש], עוולת התרמית, עשיית עושר ולא במשפט ועוד. המבקשת תבעה לכל חבר בקבוצה פיצוי בסכום הנדרש כדי להתקין את כרית האוויר לברכיים, 2,500 ₪, ועוד 700 ₪ פיצוי על הפגיעה באוטונומיית הרצון של הצרכנים, על עגמת הנפש ועל התחושה כי רומו.
במסגרת ניהול ההליך ולאחר מו”מ ממושך ובסיוע בית המשפט הושג הסדר בין הצדדים, לפיו תעמיד צ’מפיון מוטורס הטבה לחברי הקבוצה בסכום כולל של כ 1,500,000 ש”ח ותשלם גמול למבקש ושכר טרחה.

תביעה ייצוגית כנגד חברת התעופה ארקיע בגין פרסום מטעה ולא בגודל המתאים
עניינה של התובענה הינה בטענה להטעיה והפרה של תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ”ה- 1995 (להלן: “תקנות גודל האותיות”), האוסרות את הפרסומות מהסוג שמבצעת המשיבה נוכח התנאים הברורים והקבועים בתקנות, וכן את פקודת הנזיקין – הפרת חובה חקוקה, הפרת חוק הגנת הצרכן התשמ”א- 1981 בשל הטעיה, הפרת חוק עשיית עושר ולא במשפט.
בתובענה נטען כי חברת ארקיע פרסמה “מבצע” מושך את העין בעיתון, לפיו הנופש והטיסות לאילת הינן במבצע 1+1, ואף ננקבו המחירים במבצע. המבקש, אשר עינו נתקלה בפרסום זה, שמח מאוד למראה המבצע המוצע על ידי המשיבה, ומיהר להתקשר למשיבה על מנת לבצע הזמנה בהתאם. להפתעתו הרבה, ניסיונו לממש את המבצע שפורסם ולממש את הבטחת המשיבה כפי שהובעה מפורשות בפרסום מטעמה בעיתון שהתברר כמטעה, נתקל בסירוב. הטענה היתה כי פרסומים אלה מהווים פרסום אסור ובניגוד גמור לתקנות הגנת הצרכן וחוק הגנת הצרכן אשר באו למנוע בדיוק מצב זה של הטעיה. שכן, החוק קובע מפורשות כי גודל האותיות יהיה 30% מגודל האותיות הגדולות ביותר שבמידע, ובכל מקרה לא פחות מ 2 מילימטרים. בפרסומת של המשיבה בעיתון נכתבו האותיות הגדולות בגודל של 11 מ”מ לפחות והאותיות הקטנות בגודל של 2 מ”מ. יחס זה הינו של כ 18%, וודאי שלא 30% כנדרש. בפרסום באתר – בפרסומת של המשיבה באתר נכתבו האותיות הגדולות בגודל של 6 מ”מ לפחות והאותיות הקטנות בגודל של 1 מ”מ. יחס זה הינו של כ 16.6%, וודאי שלא 30% כנדרש.
כך, הטענה היתה כי דברי הפרסומת לא ענו על דרישות התקנות.
במסגרת ההליך הושגה פשרה בין הצדדים כי בדרך של הסתלקות ותיקון המבצע, תוך הקפדה עתידית של המשיבה על החוק כאמור, ותשלום גמול למבקש ושכר טרחה יסתיים ההליך, וכך היה. התיק התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

תביעה ייצוגית כנגד רשת כמעט חינם – תביעה ייצוגית צרכנית כנגד רשת הסופרמרקטים כמעט חינם
בקשת האישור הוגשה בין היתר בטענה כי המשיבה, המפעילה את רשת החנויות כמעט חינם, פרסמה פרסומות מטעות אודות מבצעים למוצרים שונים הנמכרים בסניפיה, שעה שבפרסומות אלה לא נכלל מלוא המידע בדבר תנאי המבצע וסייגיו, ובין היתר היה הדבר בניגוד לתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ”ה-1995 (להלן: “תקנות גודל האותיות”), וכן בניגוד לפקודת הנזיקין – הפרת חובה חקוקה, הפרת חוק הגנת הצרכן התשמ”א- 1981 בשל הטעיה, הפרת חוק עשיית עושר ולא במשפט, ועוד – הכל כפי שפורט בבקשת האישור. לטענת המבקש, ההתניות וההפרות של הדין הביאו אותו לבצע רכישה בחנות המשיבה, רכישה אותה לא היה מבצע לולא הגיע אליה עקב פרסום המבצע, וכי כתוצאה מכך, מעבר לעלות הרכישה והפרש המחירים, נגרמו לו נזקים הבאים לידי ביטוי – בין היתר – בעלויות ההגעה,בטרחה, הכבדה, אי נוחות, פגיעה באוטונומיה וכדומה.
כמעט חינם הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף, אך לאור המלצת בית המשפט משכה את בקשתה זו. נוכח האמור, הגיעו הצדדים להסכמות, לאור העובדה כי הבקשה לאישור הוגשה על מנת לגרום לתיקון דרך התנהלות המשיבה, והיא אכן תוקנה בעקבות הבקשה לאישור אשר הביאה לתיקון הפרסום אצל המשיבה וחידוד הנהלים אצלה, כך שלאחר שהוגשה הבקשה הקפידה המשיבה ומשרד הפרסום באמצעותו היא פועלת לשמור את הוראות הדין מה שהביא תועלת רבה לציבור. בנוסף, כמובן, שילמה המשיבה גמול למבקש ושכר טרחת עו”ד.

תביעה ייצוגית כנגד רשת רימונים בגין פרסום מטעה – תביעה ייצוגית צרכנית כנגד רשת מלונות
בקשה לאישור תביעה ייצוגיות נגד רשת רימונים בגין הפרת התקנות בעניין פרסום המבצעים בעיתון. בבקשה נטען כי רשת המלונות לא עמדה בדרישות המחויבות, לרבות מבחינת גודל האותיות בפרסום, ובכך הטעו צרכנים במבצעי נופש וחדר במלון. בקשה זו הסתיימה בהסתלקות מוסכמת במסגרתה נעשה תיקון של הפרסום הקיים ושולם גמול למגיש הבקשה.

תביעה ייצוגית כנגד חברת שטראוס – יוטבתה בגין הטעיה צרכנית
בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה על ידי משרדנו נגד שטראוס גרופ ויטבתה בגין הטעייה צרכנית ברכישת שקיות חלב המסומן כחלב יטבתה אך אינו מיוצר במחלבות קיבוץ יטבתה אלא במחלבות אביב נתיבות, וכן צו מניעה להפסקת שיווקו ומיתוגו של חלב זה כחלב יטבתה או לחילופין, צו המורה להסיר משקיות החלב כל אזכור ו/או סימן של המותג יטבתה.
על הקבוצה אשר הוגדרה בבקשה נמנה כלל ציבור הצרכנים אשר הוטעה ורכש חלב בשקית המשווקת כחלב יטבתה כביכול, שהינו המותג המזוהה החלב המיוצר בקיבוץ יטבתה, אך למעשה מיוצר חלב זה במחלבות אביב בנתיבות אשר בבעלות שטראוס. טענת הבקשה היתה כי הצרכנים אשר רכשו מתוך בחירה חלב יטבתה על כל הנובע מכך, קרי, ייצור במחלבות קיבוץ יטבתה המהווה ההיפך הגמור מתיעוש, חלב המיוצר בערבה הנקייה, חלב מועשר במרכיבים מיוחדים, בטעם ומרקם ייחודיים הכול כפי שמפורט בבקשה, רכשו ללא ידיעתם חלב השונה מהותית באופיו, רכיביו ומקום ייצורו.
לאחר דיון בבקשה, הושג הסדר הסתלקות במסגרתו שקיות החלב עברו תיקון והתאמה למצב הדברים בפועל, וכן נפסק גמול למבקש בעניין זה.

בקשה לתביעה ייצוגית כנגד גרופר, מפעילת אתר גרופון לקופונים באינטרנט – בגין הפרה של חוק התקשורת (“ספאם”) והסרה מרשימות תפוצה

בקשה לאישור תובענה יצוגית אשר בבסיסה מונחת הטענה כי גרופר הפרה את סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ”ב–1982 (להלן: חוק התקשורת), אשר אוסר הפצת “דבר פרסומת” אלא בתנאים הקבועים בחוק. המבקש, אשר רשם את כתובת הדואר האלקטרוני שלו באתר כדי לקבל הודעות על עסקאות, טען כי לא נרשמה בכותרתן המילה “פרסומת” אף כי הן עונות להגדרה, ושכאשר החליט להסיר את כתובתו מרשימת התפוצה לא הייתה לו דרך פשוטה וברורה לעשות זאת. לדבריו, הודעות המשיכו להגיע לתיבת הדואר שלו. על כך הוסיף כי היה על המשיבה לציין כתובת תקפה באינטרנט, מלבד כתובת דוא”ל, למשלוח הודעה על סירוב לקבל את ההודעות, וכי פניות אשר שיגר לכתובת שממנה נשלחו ההודעות אליו נותרו ללא מענה. כל זה היה הפרה של הוראות הדין ומטרד אשר גרם טרחה והסב פגיעה חמורה בחופש הבחירה, בזכויות הפרט ובזכות לפרטיות של החברים בקבוצה.
במסגרת הליך זה הושג הסדר, במסגרתו תיקנה גרופר את אופן פעולתה, ולקוחות הווה ועבר זכו בהטבות בשווי כולל של מיליוני שקלים, באופן בו כל לקוחות החברה אשר היו מנויים וחוו קשיים כאשר ביקשו להסיר עצמם מרשימת ההודעות או מנויים שקיבלו הודעות שלא נרשם בכותרתן “פרסומת” יהיו זכאים להטבה מיוחדת בשווי 10 ₪, כהנחה ממגוון מוצרים, או כשובר מימוש ל20 עסקאות לפחות ששווין 10 ₪ (מזון, אביזרים, כרטיסי כניסה לאטרציות) ללא צורך להוסיף ולו שקל אחד, וכן תרומה בסך של 100,000 ש”ח לעמותה ציבורית. כמובן שלכך התווספו גמול למבקש ושכר טרחת עו”ד.
קישור לפסק הדין בתובענה הייצוגית גרופר ניתן לראות כאן 

תביעה ייצוגית נגד חברת הקייטרינג – איכות קייטרינג שולץ 1997 בע”מ (מייצרי מנות “שף הדרך”)
בקשה לאישור תביעה ייצוגית אשר הוגשה, בין היתר, בטענה כי המשיבה, שהינה חברה המייצרת, בין היתר, סדרת ארוחות מבושלות במגוון טעמים בשקיות לחימום עצמי, פרסמה פרסומות מטעות אודות המנות ומידע מטעה על גבי אריזות המנות תוך סימונן בסימון “מיוצר מרכיבים טבעיים”, עת עקב פרסום זה הוטעו המבקש וחברי הקבוצה לסבור כי מדובר במוצרים העשויים מרכיבים טבעיים, בעוד שבפועל המוצרים מכילים חומרים משמרים וכימיים, ובין היתר, היה הדבר בניגוד לפקודת הנזיקין – הפרת חובות חקוקות, רשלנות והצגת מצג שווא, הפרת חוק הגנת הצרכן התשמ”א- 1981 בשל הטעיה, הפרת הוראות חוק המכר, תשכ”ח – 1968, הפרת חוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג-1973, הפרת חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל”ט – 1979, ועוד – הכל כפי שפורט בבקשת האישור. לטענת המבקש, הפרות הדין מצד המשיבה הביאו אותו לרכוש את מוצריה, רכישות אותן לא היה מבצע לולא הפרסום והסימון המטעה מצד המשיבה על גבי אריזות המנות, וכי כתוצאה מכך, נוסף על נזק עלות הרכישה והפרש המחירים, נגרמו לו נזקים הבאים לידי ביטוי – בין היתר – בעלויות טרחה, הכבדה, אי נוחות, תחושת גועל, פגיעה באוטונומיה וברצון החופשי וכדומה.
הצדדים הגיעו להסכמות באשר לתיקון הסימון על המוצרים, וכך בא ההליך אל סיומו, תוך תשלום גמול למבקש ושכר טרחת עו”ד.

תביעה ייצוגית נגד רשת הצעצועים “עידן 2000” – בגין הפרה של חוק הגנת הצרכן וגודל האותיות בפרסום
הוגשה על ידי משרדנו בקשה לאישור תביעה ייצוגית מתחום הצרכנות – גודל האותיות בפרסום, מכח תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ”ה- 1995 המחייבות את העוסקים, ובכללם המשיבה, בהצגה בגודל מינימאלי את ההתניות והמידע של פרסומיה. לטענת המבקש, רשת הצעצועים עידן 2000 לא הציגה את המידע הפרסומי לפי הגודל המינימאלי הנדרש בתקנות, בעיתונות ובאתר האינטרנט שלה, ומשכך הוגשה הבקשה לתביעה ייצוגית. מדובר היה בפרסום של קטלוג צבעוני הנפרס על פני כ 16 עמודים, בהם נכללו כ 100 מוצרים (!), כאשר נטען כי לגבי כל אחד מהם בוצעה ההפרה. כמו כן, בניגוד לכתוב בפתח הקטלוג – כי מדובר בקטלוג לשנת 2012-2013, הרי שבסוף הקטלוג נכתב כי תוקף המחירים הינם עד 30.09.12, וכי המוצרים מוגבלים ל 1 יחידה ללקוח בלבד, באופן החורג אף הוא מהקבוע בתקנות. זאת ועוד, המחיר ה”רגיל” של המוצר אשר פורסם על ידי המשיבה בקטלוג לא היה כזה, אלא מחיר גבוה יותר. לאחר מושא ומתן בין הצדדים, ובהמלצת בית המשפט, הושג הסדר והוגש לבית המשפט במסגרתו תיקנה רשת הצעצועים את ההפרות הנטענות והתחייבה להימנע מהן בעתיד, וכן הוסכם על הטבה לקבוצה.
רשת הצעצועים עידן 2000 תצא במבצע צרכני רשתי שיארך כשמונה עשר (18) חודשים ביניהם יכללו חלק מהמוצרים אשר נכללו במבצע המקורי בגינו הוגשה בקשת האישור, בהפחתת מחיר ובהטבות בשווי כולל של לפחות שני מיליון שקלים חדשים (2,000,000 ₪), בגין רכישת משחקים. היה וחלפה תקופת ההטבה ולא נוצלה מלוא ההטבה הכספית, יימשך המבצע עד לניצול מלוא הסכום על ידי חברי הקבוצה.
הצדדים המליצו על גמול למבקש בהתאם להמלצת בית המשפט, בסך של 22,000 ₪.

תביעה ייצוגית נגד חברות התעופה KLM ואייר פראנס בגין חוק התקשורת, דואר זבל ואי מתן אפשרות סבירה להסרה מרשימת התפוצה
הוגשה על ידי משרדנו (משרד עו”ד חן שטיין) בקשה לאישור תביעה ייצוגית על סך של 60,000,000 ₪ נגד KLM ואייר פראנס בגין משלוח דואר זבל (ספאם) ואי מתן דרך ראויה קלה ופשוטה להסיר את כתובת המייל מקבלת הודעות פרסומיות הנשלחות על ידי המועדון שהקימו שתי החברות.
עוד טענה הכלולה בבקשה לאישור התביעה הייצוגית הינה כי החברות לא קיבלו הסכמה פוזיטיבית ומתועדת של הלקוחות למשלוח דואר פרסומי כפי שהן מחוייבות על פי חוק, וכן כי אופן ניסיון ההסרה של מרשימת התפוצה הינו בלתי ראוי ומנוגד לאופן בו ביקש המחוקק לאפשר הסרה במקרים אלה.
תביעה זו מזכירה בקשה נוספת לאישור תביעה ייצוגית שנוהלה על ידי המשרד בעניין חוק התקשורת ודואר זבל (הספאם) שהוגשה כנגד חברת פרטנר (אורנג’), והסתיימה בהסדר מכובד אליו הגיעו הצדדים, אשר כלל הטבה בשווי 12,000,000 ₪ לחברי הקבוצה, 300,000 ₪ תרומה לגופים ועמותות, וגמול נאה ביותר למבקשי הבקשה.
תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב, עמותת מ.ח.ר ומשרד החינוך בגין גבייה בלתי חוקית עבור שעות תל”ן בבית הספר הדמוקרטי
המדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל תשלומי תל”ן אשר נטען כי נגבו שלא כדין ובניגוד לחוזרי מנכ”ל משרד החינוך בעניין. המשיבה הגישה הודעת חדילה מטעמה, והתיק עודנו תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ליצירת קשר
הלקוחות שלנו ממליצים עלינו
המלצה על ליאת שטיין ד"ר עו"ד
התקשורת מספרת עלינו
עו"ד ליאת שטיין - מומחית לדיני עבודה- זכויות עובדים בחגים
עו"ד ד"ר ליאת שטיין בתוכנית "חשבון פתוח" בערוץ 14
בעניין התביעה הייצוגית בה הינה מייצגת נגד תמי 4
עו"ד ליאת שטיין הופעה בחדשות כאן 11בפרקליטי העם בעניין תביעות ייצוגיות
לכל המדיה
יצירת קשר